פָּשׁוּט הוֹלֵךְ עִם מִטְעָן כְּבָר עֲרֵמוֹת שֶׁל זְמַן
נֶעֱלַם מֵעַצְמִי מֵרָחוֹק בֶּאֱמֶת טִלְלֵי עָשָׁן
מַבְטִיחַ לִמְרֹחַ עַל פְּנֵי דַּף מִלּוֹת כָּלְשֶׁהֵן
מַחְשָׁבָה דֵּי מִתְרוֹקֶנֶת דִּמְיוֹנוֹת בְּשֶׁלָּהֶם
בּוֹדֵק אֶת עַצְמִי דֵּי מַזְנִיחַ הַפֶּרֶק הַהוּא
מַבְחִין שֶׁנִּתְקַע עַל מַסְלוּל שָׁטוּחַ כָּלְשֶׁהוּ
הָאֱמֶת מְעֻנְיָן לְהַחֲנוֹת טְרִילְיוֹן שָׁנִים לִמְנוּחָה
יוֹרֵד מִפַּרְשָׁנוּת שֶׁל נְבִירָה בְּזֶה רַק חֹסֶר בְּרָכָה
מַצְדִּיק עַצְמִי אוּלַי גֵּאֶה עַל לְקִיחַת הַכֵּן
אֲפִלּוּ יוֹדֵעַ שֶׁהֲלִיכָה בִּשּׁוּלִים מִתְקַנֵּא בְּאוֹמְרֵי אָמֵן
